נקניקיות – עולים מדרגה

אחד הדברים שהבאנו חזרה ממדריד בשנה שעברה הוא חבילה של מעיים טבעיים להכנת נקניקיות. שקית ואקום עם מעיים משומרים במלח, אבל לא מיובשים. התוקף של המוצר הוא שנתיים אז לא מיהרתי להשתמש. כל פעם שפתחתי את הארון כדי להוציא שרוולים להכנת נקניקיות אמרתי לעצמי שאולי בפעם הבאה…
אתמול כשפתחתי את הארון כדי להוציא שרוולים, אמרתי לעצמי, למה לא הפעם?

אז פתחתי את החבילה והכנסתי את המעיים לגיגית מים כדי לשטוף החוצה את כל המלח, והיה המון מלח.

למי שלא יצא לו לעבוד עם מעיים טבעיים, ולי לא יצא עד היום, הם ממש דקים והתחושה היא שהם יכולים להיקרע בכל רגע, אבל הם בעצם הרבה יותר חזקים ממעיים סינתטיים.
הלבשת המעי על פיית המכונה קצת טריקית אבל מהרגע הזה ואילך חוויית השימוש שונה לגמרי, זה הרבה יותר פשוט, נוח וכיף מאשר שימוש במעי סינתטי. המעיים לא נקרעים, קל להזיז בתוכם את הבשר, קל מאוד לגלגל אותם וליצור לינקים – ממש עולם אחר.

די מהר נגמר הבשר ונולדו להן נקניקיות יפהפיות: Nürnberger Bratwürst וגם נקניקיות עם גבינה.

ערמת המעיים נשארה כמעט באותה גודל והבנתי שיש פה בעיה. ניסיתי להזמין חבר או שניים שיגיעו בשבת כדי לייצר ביחד נקניקיות ולהשתמש בכל המעיים, אבל ללא הצלחה. לכן יצאנו בצהרי יום שישי לסיבוב קניית בשר "כמה קילו שולטר אמרת שאתה רוצה?!?!?" כדי להיערך לשבת של הכנת נקניקיות.
בשבת הכנו מלאי די גדול (12 ק"ג) של Nürnberger Bratwürst וגם של נקניקיות בסגנון איטלקי ועדיין נשארו מעיים. הבקר הקפוא שקנינו עוד לא הספקי להפשיר ולכן חיכינו ליום ראשון.

בראשון טחנתי את הבקר הקפוא (אנטריקוט זול במיוחד ברמה די ירודה שלדעתי מתאים לטחינה בלבד) יחד עם שומן טלה והכנתי כמות יפה של נקניקיות בקר. אני עוד לא הצלחתי להגיע למרקם משביע רצון בנקניקיות בקר (טרם ניסיתי אמולסיה) ומבחינתי בשר חזיר עדיף לעין ערוך, מי שרוצה לנסות להוכיח לי שאפשר – מוזמן.

בסיום הסשן הזה עדיין נותרו מעיים… אם כי בכמות קטנה לכן שטפתי היטב, ייבשתי והכנסתי לקופסה יחד עם כמות לא מבוטלת של מלח גס נקי (קרי, נטול תוספות נגד התגיישות). נקווה שיחזיקו מעמד (במקרר כמובן).