מעיין הבירה

על מעיין הבירה בחיפה שמעתי מזמן, אבל טרם יצא לי לבקר שם.
אני לא מגיע לחיפה לעיתים קרובות ובירה לא מעניינת אותי במיוחד.
אבל מעיין הבירה היא לא רק בירה, היא אוכל מזרח אירופאי בכלל, ורומני בפרט.
לכן חופשה בחיפה, בתוספת תחביב חדש של עישון בשרים וביקור של משפחה מחו"ל הובילו באופן טבעי ביותר לביקור במוסד החיפאי הוותיק.
מעיין הבירה פתוח רק בשני ערבים בשבוע ומומלץ להזמין מקום מספר ימים מראש. מכיוון שביום רביעי לא פתוח בערב, הלכנו על ארוחת צהריים מאוחרת (15:00) בשלב שבו המקום כבר מתחיל להתרוקן ולחשוב על סגירה.

הכניסה מהממת ומזכירה מקומות טובים באירופה. החללים בהמשך מלאי אופי עם קירות מלאים בתמונות, כוסות בירה, כלי נגינה, כתבות מהעיתון ועוד
 

עיינו בתפריטים ותכננו מה להזמין תוך התייעצות עם המצלרית שגילתה בקיאות מרשימה במנות ועזרה לנו לתכנן כמויות וטעמים להשלמת החוויה הכוללת. בינתיים, שני שולחנות מאחורנו כמו בתמונה של ברויגל, עמלו שתי דודות רומניות על הכנת הקרפלך: מגלגלות בצק, קורצות צורות, ממלאות בתפו"א או בבשר ומייצרות מגשים של קרפלך גדולים ואחידים, בדיוק כמו לפני עשרות שנים.
 

נתחיל בזה שלא נתקלנו בשום דבר לא טעים (אבל בשום עצמו דווקא נתקלנו :-))
כל האוכל נע בין טוב, טוב מאוד ומדהים.
לשולחן הגיעו "מעורבת" – שלישיית סלטים: חצילים, איקרה וכבד קצוץ
סלט החצילים רווי שום וטעם מעושן עשיר (לא הטעם חרוך/שרוף שמקובל במסעדות מזרחיות רבות, אלא טעם מעושן של ממש)
איקרה לבנה מהזן החמצמץ עם בצל קצוץ מפוזר מעל
אני אישית לא אוהב כבד קצוץ, אבל אלה שאוהבות התמוגגו עד לב השמיים מכבד טעים במרקם יציב.
שלושת הסלטים האלה עבדו נפלא עם פרוסות גדולות של לחם טרי מהסוג הפשוט ביותר.

מרק זנב שור – עשיר בטעמים ומלא בחתיכות ירקות וכמות מכובדת של בשר

קרפלך תפו"א עם בצל מטוגן – 6 קרפלך גדולים שהזכירו לאחת הטועמות את המטעמים של סבתא
קרפלך בשר עם בצל מטוגן – 6 קרפלך גדולים עם מילוי בשר עסיסי וטעים
רוב הקרפלך פשוט נעלמו מהצלחת עוד לפני שהספקתי לצלם 🙂

שניצל עם צ'יפס לילד – שניצל פריך ועסיסי מלווה בקערה לא גדולה של, רגע רגע, סוף סוף אחרי אין ספור מסעדות עם צ'יפס תעשייתי דוחה מסוגים שונים, מקום שמקטין את הכמות אבל מספק את האיכות – צ'יפס אמיתי וטעים תוצרת בית

קלמארי מטוגן – זה כנראה לא המקום להזמין בו פירות ים אבל אנחנו מאמינים בחופש בחירה קולינרי לילדים – מנה בסדר גמור אבל לא בליגה של שאר האוכל

קבב רומני – 4 קבבים גדולים ועסיסיים מבשר (נטול סחוס) שנטחן היטב ולא התפרק בבישול, החזירו את הכבוד האבוד לקבב, בליווי של שום כתוש

קוסטיצה חזיר – מעדן רך, עסיסי ושומני ספוג טעמי עישון עמוקים ולא רק בשכבה החיצונית שלו – לדעתי גולת הכותרת של הארוחה

תבשיל שעועית ובקר – כמה פשוט – ככה טעים

בשלב הזה לא היה לנו מקום אפילו למחשבה על קינוח, רק על מנוחה.
ללא ספק הארוחה הטובה ביותר מסוגה שאי-פעם אכלנו וארוחה מעולה בכל קנה מידה
הסיכום: רק 395 ש"ח ל-6 אנשים + זאטוט שלא היה רעב

מה שבטוח הוא שבפעם הבאה שנגיע לחיפה, נחזור לבקר.
יש עוד כל כך הרבה דברים שלא טעמנו: חמוצים, פסטרמות, נקניקיות, מרק קרפלך, דג מלוח, לשון…

פורסם בקטגוריה בארץ, מסעדות, משפחה, עישון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא מעיין הבירה

  1. מאת לירון‏:

    אני אוכל שם כבר 15 שנה (מאז שהייתי חייל בן 19) ולצערי פספסת את המנה הכי טובה (ואחת מהכי טובות שיש בכלל בטח בווליו פור מני) שוק אווז מעושן מבטיח לך שלא תצטער ואם אתה מחפש מנה מסורתית באמת אז טחול ממולא.

להגיב על יונתן אדס לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *