יום 6 – 31/3/2018 – שלג, אוכל מופלא ופרידה עצובה

Saturday, 31st March 2018 - יום 6
התוכנית להיום - יום אחרון בסופיה
לינה: Vitosha Apartments
(87.5 אירו ללא ארוחת בוקר)

הר ויטושה אנחנו בדרך!
איך אפשר בלי עוד יום של שלג? בפרט כשהקודם היה כל כך מוצלח.
למרות מזג האוויר הנעים התלבשנו היטב ויצאנו לדרך, עצירה קטנה בסופר ואנחנו בדרך אל ההר.
במפה הדרך נראית מפותלת ביותר והמחשבה על נסיעה מגובה של 550 מטר לגבהים של מעל 1,800 מטר במדינה שבה הכבישים מזכירים רשת של דייגים (חורים המחוברים בחוטים) קצת מטרידה.
אפשר לעשות את הדרך ברכבל אבל כבר יש לנו רכב, אז לא נשתמש בו?
שוב ציפתה לנו הפתעה נעימה, בכלל אין אספלט על הכביש, הוא עשוי כולו אבנים משתלבות מלפני עידן האספלט, אז אמנם הרכב מקפצץ קמעה, אבל אין בורות בכלל! הכביש רחב ומי שתכננו אותו עשו עבודה מדהימה שכן השיפוע כמעט ולא מורגש. הכבישים בצפון איטליה ובצפון ספרד הרבה יותר מפחידים.
עלינו מהעיר אל תוך היער, לאט לאט נגלו בפנינו עוד סימני שלג עד שהכל מסביב נהיה לבן.
הגענו אל אתר הסקי של הר ויטושה. בניגוד ליום השלג הקודם שבו טיילנו באזורים נידחים והיינו לגמרי לבד בתוך שטחים ענקיים של שלג, כאן זה הרבה יותר "מתורבת" לטוב ולרע. שכרנו מזחלת קטנה המתאימה לשניים וגלשנו עליה בתורות בשמחה רבה, כשאנשי הסקי המיומנים חולפים על פנינו בדרכם אל המדרונות.

צעדנו בשביל המושלג העובר בין מדרונות הגלישה, כאן לא היה צורך בנעלי שלג כיוון שהשביל דרוך היטב. היום יפה ויש ראות טובה כך שניתן לראות את הנופים המשגעים הנשקפים מההר.
 

  
פגשנו משפחת אנשי שלג והוספנו להם אחד משלנו העונה לשם הנרי – משודרג עם אף מגזר שנקנה מבעוד מועד לטובת האירוע.

בהגיענו חזרה אל האוטו גילינו שהזאטוט רטוב לחלוטין (ככה זה כשמשתטחים בשלג בניגוד להוראות ההורים). הבגדים הוחלפו אחר כבוד ושמנו פעמינו אל מוזיאון המדע לילדים. כשיורדים מההר הטמפרטורות עולות ודי מהר מתברר שהביגוד התרמי עושה את עבודתו טוב מידי. הבנות החליפו בגדים במכונית, והבנים חיכו לשירותים במוזיאון. המוזיאון מקסים, מאורגן היטב בארבע קומות שעולות מהעולם שמתחת לקרקע, הים, ועד לשמיים והחלל. הכל נגיש, אינטראקטיבי, מתוחזק, וברור שחשבו כאן על ה-כ-ל, החל מהלוקרים הזמינים, מתקני השתיה, השירותים המותאמים לקטנטנים ועוד ועוד. מבחינתנו ההפתעה הכי טובה שהכל משולט ומוסבר גם באנגלית בנוסף לבולגרית – אפילו בספרד לא תמיד חשבו על התיירים עד כדי כך.

כיוון שעוד כמה שעות לפנינו עד למסעדה המשובחת הממתינה לנו בערב, העברנו אותן בקניון השלישי  (הרביעי של הבנות) שטרם היינו בו עם השם המקורי The Mall. הפעם הבנים נחלו הצלחה בתחום הביגוד (New Yorker), ואמא בתחום הקפה הקר (החום כבר נהיה מעל 22 מעלות) – השבח לסטארבקס.

מסעדת Crystal Steak House – האחות הגדולה הותיקה והקלאסית של המסעדה מהיום הראשון זכאית לפוסט משלה – יש ללחוץ כאן.
השתרכנו חזרה למלון ושירה סיימה את האריזה. קשה לעזוב וקשה להפרד אחרי כמה ימים נהדרים ביחד. בכל זאת נדרשנו להזיז את האוטו – נסעתי עם שירה ואלון לשדה התעופה, והילה נשארה להשכיב את הזאטוט לישון בדירה. לילה טוב. מחר נוסעים מכאן לדבין (Devin).

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018, בחו"ל, מסעדות, משפחה, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *