יום 2 – 18/4/2019 – צ'ורוס, לגו, סן אנטון, קניות, חדר בריחה והרבה אוכל

Thursday, 18th April 2019 - יום 2
התוכנית להיום - טועמים מהכל!

אחרי פלטה תוצרת בית, קורנפלקס עם חלב ויוגורט עם פירות

יצאנו לדרך אל Chocolatería San Ginés, הזמנו צ'וקולטה וצ'ורוס וקפה (כמו בברצלונה) רק שהצ'וקולטה יותר טעימה ופחות כמו פודינג. המקום קיים כבר יותר מ-100 שנה ופתוח 24 שעות ביממה, מה שמעלה את השאלה בשביל מה יש צורך במנעולים על הדלתות?
למעשה זה כבר יותר ממקום אחד ויש לו נספחים.

משם המשכנו לתערוכת לגו ב-Palacio de Gaviria. היוצרים בנו במשך חודשים ושנים ערים שלמות מאבני לגו קטנטנות, על כל פרטי הפרטים – פרחים בחלונות וסופרמן משגיח מהגג. בקצה התערוכה חנות שיש בה גם המון אבני לגו להתנסות. אבא ותומר בנו בתים, ותומר קיבל ערכת לגו חדשה שאחר הצהרים כבר נבנתה לתפארת.

משם צעדנו בגשם תחת מטריה אחת שקנינו ברחוב מאחד הרוכלים שצצו כפטריות, לרחוב הקניות גראנד ויה. קורטה-אינגלז, מנגו, פול אנד בר, כולן כאן, כולל היכל הקניות פריימארק. 5 קומות שמתוכן הספקנו לבחון 3 עד שנפלנו שדודים, לא בלי שרכשנו 3 שקיות מלאות עד להתפקע.
גם חמון משובח אפשר לקנות בקורטה-אינגלז.

חמון גדול

ארוחת צהריים (ארוחת טעימות ממגוון דוכנים) ב-Mercado de San Anton.

אחרי הארוחה אמא והבנים חזרו במטרו לדירה כדי לנוח כמו שנהוג לעשות בספרד (ולבנות את הלגו…)
ואבא ושירה המשיכו בסיבוב הקניות. בדרך הם נתקלו בחלון ראווה שנראה כמו שילוב של גלידריה ומעבדה ואכן הסתבר שבפנים מכינים גלידה לפי הזמנה בעזרת חנקן נוזלי – מגניב ממש ואחלה גלידת קרמל מלוח עם מרשמלו.

ב-18:00 התייצבנו בחדר בריחה שהסתבר כחדר של פסיכיאטרית המתעללת במטופליה. מלא חידות לוגיות. אחרי שהצלחנו להימלט לפני תום הזמן, שאלנו על התהלוכות שחיפשנו אתמול, והסתבר שכשיש גשם התהלוכות מבוטלות. לא פלא שלא הצלחנו למצוא את זו של אתמול. ויתרנו על התהלוכות של היום כי נראה שמזג האויר הגשום לא מרפה.

חצינו את Plaza Mayor לא לפני שקנינו לתומר צעיף של ריאל מדריד כהכנה למשחק של יום ראשון. המוכר נתן לנו הנחה כי אנחנו שכנים – זיהה את העברית ומסתבר שהוא מסוריה וברח משם לפני 3 שנים. בדרכנו למסעדה עצרנו בחנות של ופלים מטורפים ממולאים בגלידה – שחס וחלילה לא נהיה רעבים.

ניווט קצר של מספר דקות הוביל אותנו לבר שבחרנו לארוחת הערב והוא El minibar האופנתי. מכיוון שהיה עדיין מוקדם במושגים של מדריד (סביבות שמונה) לא היה תור וזכינו בשולחן. תוך כדי עיון בתפריט הזמנו סנגריה וכשהתפנינו לבחור מהתפריט המלצר עצר ואמר תנו לי להמליץ לכם. היות וההמלצות שלו די חפפו למה שממילא רצינו, החלטנו לסמוך עליו ונזכרנו שבברצלונה בבר דומה, קיבלנו החלטה דומה.

עוד סיבוב קטן של קניות לקינוח וחזרה לדירה שלנו – וכמו שאמר הזאטוט "היה יום כיף" 🙂


פורסם בקטגוריה בחו"ל, חדרי בריחה, מדריד 2019, משפחה, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *