חזה טלה גמיש (וסלחן)

למה גמיש (וסלחן) תשאלו? כי גם אם לא תדייקו במתכון הזה, ואפילו אם תפספסו "קצת", התוצאה תהיה משובחת והאורחים ילקקו את האצבעות – ילקקו באמת, לא רק כביטוי.
אז קודם כל צריך חזה טלה (ברוסט טלה), ואם בא לכם להיות טרנדיים אתם יכולים לקרוא לזה גם "ספריבס טלה", למרות שספריבס זה קיצוב של חזיר ולא של כבש, וספריבס לא תמיד כולל את "הגשר" שמחבר את כל הצלעות (הריבס), ובמקרה שלנו אנחנו דווקא כן מעוניינים בכל החלק.
זה חלק שלא צריך להיות יקר, במחירים של היום 40-50 ש"ח לקילו. אם זה עולה יותר, תקנו במקום אחר או תקנו נתח אחר ותעברו למתכון אחר – זו ההזדמנות הראשונה להיות גמישים.
חזה טלה נראה ככה – המראה ברור וייחודי וממש אין אפשרות לבלבול עם נתח אחר (להבדיל מכתף לעומת שוק).

גם אם מגיעים אורחים רבים ויש צורך בכל הנתח, אני מעדיף לחתוך אותו לחצי ולטפל בכל חצי בנפרד. לאירוח ביתי זה הרבה יותר נוח מבחינת גודל הפריזר, המעשנה, התנור, חומרי העטיפה וכלי ההגשה.
במועד החיתוך, בין אם זה אצל הקצב או שאתם עושים זאת בבית, תשתדלו להוריד את הממברנה שמכסה את הצד של העצמות. להבדיל מהשומן והקולגן, הממברנה לא תתמוסס ותהפוך לאכילה.

חצי מטלה קצת יותר גדול

ועכשיו תכלס, מה עושים לטלה?
אם הוא היה בהקפאה – תוציאו להפשרה במקרר יומיים לפני הבישול.
יום לפני הבישול – צריך לתבל. זה המקום השני לגמישות, אפשר גם כמה שעות לפני השימוש ואם שכחתם או לא הספקתם, אז גם מיד לפני הבישול זה בסדר גמור.

במה לתבל?
אני ממליץ לוותר על הסוכר לגמרי, להמעיט במלח, ולדבוק בשילובים של תבלינים יבשים כגון: פפריקה, כמון, זעתר, זנגביל, פלפל שחור, אבקת חרדל, שום גרוס, אבקת בצל, פלפל חריף (לאוהבי הז'אנר) וכד'.
גם כאן יש גמישות – אם תחליטו שאתם רוצים דווקא סילאן, מייפל, סוכר, קינמון, חרדל דיז'ון או קפה, וגם אם תשכחו לגמרי את התיבול – יהיה טעים.

כיצד לעשן?
חום של 110 מעלות, שעה כשהעצמות כלפי מטה ועוד 30 דקות כשהעצמות כלפי מעלה.
גמישות (פעם רביעית) – טמפרטורה יותר נמוכה/גבוהה, קצת פחות/יותר זמן עישון, עישון כשהנתח רק על צד אחד – הכל הולך.

ומה הלאה?
עכשיו עוטפים בזהירות בנייר קצבים וגם ברדיד אלומיניום. מי שאין לו נייר קצבים יכול להשתמש בנייר אפייה או בשכבה נוספת של רדיד אלומיניום (גמישות אמרנו?), אבל תעשו לעצמכם טובה ותעשו עטיפה כפולה ותוודאו שאין חורים בתחתית, אחרת לא תסלחו לעצמכם כל-כך בקלות!

אני מכניס את הנתח העטוף לתנור בטמפרטורה של 137.5 מעלות. למה 137.5 מעלות?!?
כי זה האמצע בין 125 ל-150, שני סימונים שבטוח שתמצאו בכל תנור. כל מקום בטווח הזה הוא בסדר ורק ישפיע קצת על הזמן שייקח לטלה להתבשל.
המעבר לתנור הוא מפני שאני מעדיף בשלב הזה לפנות את המעשנה לנתחים אחרים וגם למקרה שנוצר חור בעטיפה, אני מעדיף נזילה לתבנית בתנור מאשר זרימת שומן טלה מומס בחלל המעשנה, אבל להחזיר את הטלה העטוף למעשנה זה גם טוב.
כמה זמן?
בערך 3.5 שעות נוספות, אבל כל דבר בין 3-5 שעות יהיה בסדר – הטלה סולח 🙂 ובשלב הזה הוא גם יהיה ממש גמיש.
איך יודעים שמוכן?
העצמות נשלפות בקלי קלות ואפשר לפרק ולהגיש גם עם כף.

ומה בא אחרי הטלה?
לדעתי סורבה חמצמץ/מריר – משהו קליל ומרענן שיקל על השומניות והכבדות.
אני אוהב להכין סורבה אשכולויות אדומות (כי יש לי עץ כזה בגינה) אבל גם צהובות זה טוב.

50% מיץ אשכוליות אדומות (להגדיל ל-60% אם במקרה מכינים סורבה תפוזים)
50% סירופ סוכר – ממיסים בחימום קילו סוכר על כל ליטר מים ומקררים
אני משתמש במכונת גלידה מהסוג הפשוט (< 150 ש"ח), כזו שמכניסים את הדלי למקפיא ל-24 שעות, מחברים מנוע קטן מלמעלה, שופכים את הנוזלים פנימה ותוך 15-20 דקות יש סורבה. גם מכונת גלידה שעולה 2,000 ש"ח תכין סורבה מוצלח.



פורסם בקטגוריה מתכונים, עישון, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא חזה טלה גמיש (וסלחן)

  1. מאת דורון‏:

    היי
    תודה על המתכון.

    האם יש אפשרות להכין ללא מעשנה?

    תודה

  2. מאת אלון‏:

    האם שעה וחצי בעשן מספיק (אחרי זה עוטפים ולתנור), האם זה מקבל מספיק טעם מעושן (יש לי קערת מים בין הגחלים לבשר)?

להגיב על יונתן אדס לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *