אמנם רק לפני שבוע היינו בחדר בריחה, אבל הוא לא היה מתוכנן מראש, ואילו החדר הזה דווקא תוכנן מזמן. לכבוד יום ההולדת של הילה החלטנו שנפרגן לעצמנו חדר בריחה בזוג – רק שנינו, בלי הילדים.
נעזרתי בחוכמת ההמונים, בחוכמת המומחים ובקצת היגיון בריא ובחרתי בלכודים בזמן להיות החדר העשירי שלנו, הזמנו את הגרסה הקשה.
תכננו להגיע מוקדם, באמת תכננו, אבל מצאנו את עצמנו לכודים במרחב בפקקים של תל-אביב כך שהגענו ממש דקה לפני השעה המיועדת, אבל גם זה בסדר.
התקבלנו בחביבות על-ידי ריקי, שירותים, לובי נוח להמתנה עם מים ושתייה חמה (יש גם נחשי גומי בקערות – אבל סוכריות בתוספת נפט זה לא הקטע שלנו).
מכיוון שיש לנו קצת ניסיון ריקי חסכה לנו את ההסבר על חדרי בריחה בכלל והתמקדה בדגשים לגבי החדר הספציפי הזה, הסבר ברור, ממוקד ומדויק. גם סיפור המסגרת הוצג בצורה טובה והופ אנחנו בחדר.
החדר מרווח למדי ויכול בקלות להכיל 6 אנשים, אם כי אני לא בטוח שהוא יכול לספק תעסוקה ליותר מארבעה.
גילינו שהעבודה בזוג שונה מאוד מעבודת משפחה ברביעייה, נדרשנו להרבה פחות תיאום, אבל מאידך כמות הידיים והמוחות הפעילים מצומצמת יותר ולכן שנינו עסקנו בכל החידות.
התפאורה אוטנטית, החידות מעניינות ומגוונות. שיטת התקשורת עם המפעילה ייחודית, ברורה ובנויה למניעת אי-הבנות. נזקקנו להכוונה קלה בחידה אחת (סתם חוסר תשומת לב לפרט קטן) ובשלב יותר מתקדם (בדקה ה-52) לרמז קל שאפשר לנו לסיים את החדר תוך 54 דקות.
להפתעתה של המפעילה, דווקא את שתי החידות המסובכות ביותר בחדר פתרנו בקלות ובמהירות, אבל אנחנו כבר מכירים את התופעה הזו מחדרים קודמים. יצאנו מרוצים.
מומלץ לזוג מנוסה או עד ארבעה מתחילים, ילדים קטנים לא ימצאו בחדר עניין.
ולחצי השני של יום-ההולדת, מסעדה כמובן, הזמנו מראש מקום בטאיזו, אמנם מבחינת המיקום המסעדה דווקא יותר מתאימה לארוחה שאחרי הצד האפל של האמנות, אבל זה לא העיקר.
מסעדה אסיאתית מדהימה – קצת רועשת בשעת השיא של 13:00. החלטנו להקשיב להמלצות המלצרית ולקחת מנות מכל הקטגוריות, המנות מוגשות לפי הסדר המתאים מבחינת עוצמת הטעמים ומורכבותם, כל הגשת מנה מלווה בהנחיות כיצד מומלץ לאכול אותה, שירות מקצועי וגם פינקו אותנו לכבוד יום-ההולדת, טעמים מופלאים שלא מוכרים לי ממסעדות אסיאתיות אחרות בארץ, ובפרט קינוחים שלא מהעולם הזה.
