הפעם כמעט בלי תמונות

גילוי נאות: פוסט זה כולל מעט מאוד תמונות ועל כן יותר מילים מהרגיל.

ידענו שהביקור בשגרירות ארה"ב יהיה מתיש אז החלטנו מראש שנפנק את עצמנו במסעדה טובה, ומכיוון שלשגרירות ניתן להיכנס עם לא הרבה יותר מאשר הבגדים שלך, מצאנו את עצמנו במסעדה עם טלפון נייד די עתיק, כזה שלא היה ממש אכפת לנו אם יגנבו מהרכב, בעל מצלמה שאולי מצלמת טוב נוף בשמש, אבל אוכל מקרוב – לא ממש.
לכן אם תרצו לראות את המנות המופלאות שיש במסעדה – תצטרכו לבקר בה בעצמכם, או לחכות עד שאנחנו נשוב אליה, כי בהחלט יש למה לשוב.

בעיקר משיקולים של מיקום, בחרנו בהרברט סמואל של יונתן רושפלד אבל אחרי שקראנו את הביקורות הצוננות למדי באתר rest, היה פיתוי מסוים לוותר על חציית הכביש ופשוט להיכנס למנטה ריי הנפלאה.
מזל שלא נכנענו לפיתוי.

עד לתוכנית מסטר שף, לא ידעתי הרבה על מי שחולק איתי את השם, חוץ מזה שהאוכל במסעדה שלו יקר, המנות קטנות ושהוא "פלצן" נורא –  הכל רק מעדות שמיעה.

בתוכנית הוא בהחלט התגלה כבעל אגו לא קטן, אבל הפגין ידע מרשים ביותר, קצת אנושיות וגם נכונות ללמד ולמרות שאני מעדיף את האישיות של חיים כהן, שבמסעדה שלו (קרן ז"ל) זכיתי לאכול, הרי שעלה אצלי רצון גם לטעום ממעשה ידיו של רושפלד. (לפתע נזכרתי שגם אצל אייל שני אכלתי פעם באוקיינוס הרצליה – אני זוכר קרפצ'יו קולרבי ופוקאצ'ה שנאפתה מול עינינו).

מבחוץ קשה לדעת שבכלל יש שם מסעדה, אבל בפנים יפה, העיצוב מוקפד והשירות אדיב.
התפריט ככל הנראה משתנה מדי יום בהתאם לחשק ולחומרי הגלם שניתן למצוא במשק.
שעשע אותי עד מאוד לראות בתפריט: "קלמארי ממולא – גאודה שועית שחורה ויוגורט"
כמו בימים הטובים במנזה של בן-גוריון: מרק היום – מרק שועית
חוץ מזה הכל נראה פרפקט גם אחרי עיון מדוקדק.

אז מה הדיל של העסקית בהרברט סמואל? משלמים את המחיר הנקוב של המנה העיקרית, המחירים נעים בין 98 ל-165 ש"ח, ותמורת זה מקבלים:
לחמי הבית + משהו לפתיחה – במקרה שלנו קרפצ'ו סלק על מצע של טחינה
2 מנות ראשונות לבחירה
מנה עיקרית
שתייה קלה

כשגמרנו את הלחם והמשהו – שאלו אותנו אם אנחנו רוצים עוד – היינו בהלם ובטעות אמרנו כן – הלחמים היה אלוהיים (אפייה עילית – תופעה שנתקלנו בה גם באדורה)

למנות ראשונות לקחנו:
שייטל בקר – רוסטביף, אגסים, גבינה כחולה ופקאנים – היו עוד דברים בפנים וזה היה מופלא למרות שהגבינה הכחולה קצת השתלטה על המנה
בורי-סביצ'ה אננס וטורטייה – מאוד מוצלח
פעמיים קלמארי עם שועית 😉 – מנה לא קטנה בכלל, 2 קלמארי די גדולים ממולאים בצ'וריסו פיקנטי, שוחים בלא מעט שעועית שחורה

בשלב הזה הבנו שמנת הפתיחה הכפולה היתה שגיאה כי המנות כאן אינן דוגמיות

לעיקריות קיבלנו:
ניוקי ערמונים, פרמז'נו רגיאנו ואפונת שלג בפטריות כמהין – הניוקי הטוב ביותר שטעמתי עד היום
אין לי את הנוסח המדויק אבל זה היה שיפוד פילה בקר עם ליווי של פולנטה, מחית ירוקים ועצם עם מח – פילה זה פילה ומה שהיה מסביבו היה מצוין

נאלצנו לקחת חצי מניוקי הביתה וכלל לא היה מקום לחשוב קינוח, אבל מכיוון שהמלצריות חשבו שקצת התאכזבנו מהמבחר הדל (יותר מדי מהמנות הוגדרו מראש כחריפות או פיקנטיות) הביאו לנו משהו מתוק לסיום – פלטה עם כדור של גלידת שוקולד מריר, כוסית עם איזשהו קרמל + 2 נשיקות

dsc00021.jpg

התמונה הכי פחות גרועה

גם אם לא היינו רואים באיזשהו שלב את רושפלד מופיע מנבכי המסעדה ויוצא ממנה, המגע שלו, גם אם לא הפיזי, בהחלט ניכר במנות. כל מנה בפני עצמה היא יצירה בעלת אוסף של טעמים, מרקמים וצבעים.
בהחלט ליגה אחרת ממה שאנחנו רגילים.

256 ש"ח לזוג לא כולל טיפ (כולל 7 ש"ח לאבטחה) – תמורה יוצאת דופן למחיר!

פורסם בקטגוריה מסעדות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *