האדסון

כששואלים אנשים שמבינים בבשר איפה אפשר לאכול בארץ את הסטייק "הכי טוב", לא מקבלים בהכרח תשובה אחידה וטוב שכך. אבל אם מבקשים המלצה על 3-4 מסעדות בשר ממש טובות, האדסון תככב כמעט בכל רשימה (לעיתים קרובות יחד עם צירוף המילים "אבל יקר"). לכן כשהגיע אירוע ראוי לציון במיוחד, התקשרתי והזמנתי לנו מקום בהאדסון.
מעיון מראש בתפריט ובהמלצות של אנשים, סימנו את מנת הפתיחה "חלונות ניו יורק סינטה" כמשהו שממש כדאי לטעום. כל מי שהמליץ צדק, ואני רק יכול להוסיף לכאן את התמונה שלי ואת ההמלצה שלי. פרוסות רכות וטעימות של סינטה על גבול הנא ברוטב טופי יפני – כמות מכובדת וטעים, טעים, טעים!

ספיישל של טרטר סלמון הסיט אותנו מהכוונה המקורית להזמין קרפצ'יו. הטרטר היה טוב מאוד, אבל לא יוצא דופן. את הקרפצ'יו השארנו לביקור הבא.

למנה העיקרית קיווינו למצוא נתחים מיושנים מעניינים, אבל מכיוון שלא ממש תכננו את הביקור ולא הזמנו מראש, נאלצנו להסתפק "רק" באנטריקוט מיושן על העצם :-). את ההתלבטות על מידת העשייה פתרה המלצרית שהסבירה שלא תהיה שום בעיה להחזיר חלקים להמשך צלייה או לצריבה קלה וכך כל אחד מאיתנו יוכל לאכול במידת העשייה האהובה עליו.
הסטייק הגיע חתוך (כפי שהוסבר מראש) והיה מעולה. זוגתי טוענת שזה האנטריקוט הטוב ביותר שהיא אכלה בשנים האחרונות ואולי בכלל. אני אמנם אוהב אנטריקוט והוא בהחלט היה משובח, אבל יש נתחים שאני אוהב יותר ולכן יש עוד סיבה טובה לתכנן ביקור חוזר.
ביקשתי המשך טיפול בחלקים היותר נאים של האנטריקוט ונשאלתי "האם להעלות מידת עשייה או רק לצרוב קלות?" המשפט הזה מתמצת את רמת המקצעיות וההבנה של המלצריות והוא עומד בניגוד מופלא לדו-שיח שקיימתי עם מלצרית במסעדת בשר נחשבת אחרת שבה שאלתי לגבי נתח קצבים, האם מדובר בנתח דק ("סקירט", "רוטפלייש") או עבה ("אונגלה") ונעניתי ב"לא ידעתי שיש יותר מסוג אחד – אני אשאל במטבח" (האמת שיש עוד כמה "נתחי קצבים" אבל שני אלה הם המוכרים יותר ומגיעים מהסרעפת).

לתוספות לקחנו צ'יפס וברוקולי. הברוקולי היה עשוי כמו שצריך וטעים אבל הצ'יפס היה תעשייתי ולא מעניין. הבנתי שמקור הצ'יפס מתחלף מידי פעם והנוכחי מיובא מבלגיה. ההמלצה שלי היא להחליף שוב ורצוי למשהו שמכינים במקום ולא למשהו משקית.

סיימנו בקפה הפוך טוב ושני כדורי גלידה בייתית – שתייהן לא מאוד מתוקות, שזה דווקא טוב, ומאוד נחמד שכל אחת מוגשת בקערה נפרדת. הקוקוס מצויינת – חתיכות הקוקוס עברו טיפול נכון והן לא קשות ויבשות. השוקולד קצת פחות מוצלחת עם טעם של קקאו ולא של שוקולד.


השירות היה מעולה, המלצרים היו מקצועיים, מבינים בבשר, מחייכים ונחמדים וללא פוזה סנובית שמאפיינת לעיתים מלצרים במסעדות יוקרתיות.
לסיכום: שווה ביותר למי שאוהב בשר – אבל יקר 😉


פורסם בקטגוריה מסעדות, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא האדסון

  1. מאת אמיר זהבי‏:

    הגענו לרחוב ספונטניים היום בצהריים בהרכב עם ילדה טבעונית.
    הקרניבורים רצו להיכנס אבל הטבעונית ניצחה.
    הביקור יחכה לפעם הבאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *