ד…דג…דגי…דגים

בילדותי לימד אותי אבי לאכול דגים – חלקכם ודאי מתפלאים, מה הבעיה לאכול חריימה או גפילטה-פיש? (שני מתכונים שאני לא מחבב במיוחד).
אני מתכוון לדג שלם, כזה שמונח לך על הצלחת עם הראש, הזנב וכל מה שבינם.
ישנה אומנות מסוימת בהתמודדות עם פירוק הדג והוצאת העצמות, אך ההנאה שבתוצר הסופי מצדיקה את המאמץ.
כשגדלתי, למדתי גם לנקות דגים, גם מבחוץ (קשקשים) וגם מבפנים, שם ניתן לפעמים למצוא אוצרות (לא חיילי בדיל – ביצי דגים).
עם השנים התחוור לי שאני במיעוט שכן עבור רוב האנשים הדג או מסריח (ולא רק מהראש), או מלא עצמות, או שאימא'לה "הוא מסתכל עלי מהצלחת", ובכלל איך מבשלים את זה?

דגת הארץ החליטו להתמודד עם הבעיות והדעות הקדומות, ולקדם את שיווק הדגים שמגדלים בארץ. הם הוציאו סדרה של דגים מפולטים וטריים שאותם ניתן לרכוש ברשתות השיווק הגדולות כשעל כל אריזה גם מתכון או שניים שדי פשוטים להכנה. הדגים פחות או יותר מוכנים לשימוש – אין ריח, אין צורך לשטוף וכמעט ואין עצמות.allfish1.jpgהדגים ארוזים בצורה אסטטית, ניתן לראות את הדג עצמו, תאריך התפוגה ברור והחיסרון היחידי הוא המחיר. דגים טריים אינם מוצר זול, אפילו לא בשוק, וכשהדג ארוז, מפולט ומוכן לשימוש – המחיר רק עולה. מאידך גם סטייק אנטריקוט משובח אצל קצב טוב אינו דבר זול, ובפירוש מדובר בדגים משובחים.

בפורים נפגשנו עם המוצרים של דגת הארץ באירוע בלוגרים שבו התחלקנו לקבוצות וכל קבוצה בישלה מתכון אחר עם דג אחר בניצוחו של השף – קובי פרסול.  מכיוון שדג לא צריך זמן בישול ארוך, תוך פחות משעה יכולנו לטעום ממעשה ידינו:

img_3187s.jpg

אדמונית בטמפורה לצד צ'ימיצ'ורי וחזרת

431693_3395912426174_1520624404_3289226_349910453_n.jpg

בורי ברוטב עשבי תיבול ושמן זית צלוי בתנור

img_3178s.jpg

מוסר מאודה בתנור ברוטב ים תיכוני

img_3184s.jpg

פורל ברוטב פורטובלו, שמנת שום ויין אדום

img_3185s.jpg

אמנון ברוטב איטלקי של עגבניות ופסטו

img_3188s.jpg

בייבי קרפ בסגנון חריימה פיקנטי שכונתי

img_3183s.jpg

בס בציפוי קריספי פנקו עם תימין ובליווי לימון כבוש

קרב צלמים

קרב צלמים

חוץ מהכיף של המפגש, צוידנו גם במבחר דגים לדרך כך שביום שישי התאפשר לי לפנק את המשפחה.
לארוחת הערב הלכנו על פילה הבס עם המתכון הכי פשוט שאפשר: קצת מלח ופלפל, לקמח ולטגן (המתכון "המלא" מופיע גם על האריזה :-)), עם ליווי של פירה תפו"א ורוטב פסטוזיליה – היה 10.

img_3230s1.jpgimg_3238s1.jpgimg_3248s1.jpg

 

 

 

מוקדם יותר החלטתי להתנסות בעישון הפורל, שלפתי את המעשנה הקטנה, הוצאתי את נסורת האלון ופתחתי את חבילת הפורל. הפילטים נראו יפים אך מעיון מדוקדק, גם מלאים בעצמות. מי שמכיר דגים יודע ששיטת הפילוט אינה זהה לכל דג, מפורל וגם מהרינג צריך להוציא את עצמות הרוחב יחד עם האדרה. אם תסיר את הפילט מהאדרה ואח"כ תנסה להוציא את שאר העצמות תהיה לך משימה סיזיפית, בפורלים שלי אפילו לא התיימרו לנסות ופשוט השאירו לי את כל המשימה.

img_3202s1.jpgimg_3204s1.jpg img_3209s1.jpg

הפורל המעושן היה הצלחה כבירה ובמהרה נשכחו העצמות, משם עברנו לעישון ירכי עוף אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.

פורסם בקטגוריה מתכונים, שונות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא ד…דג…דגי…דגים

  1. מאת סתיו אדם‏:

    איש יקר …היה לי לעונג

  2. מאת Edward‏:

    איזו דרך להגיש את הדברים!
    אני חייב לומר שאני חש בושה על כך שלא אני הייתי הראשון לעשן את פילה הפורל :-), מתוקף נושא הבלוג שלי. אבל שאפו, בהחלט שאפו!

    אני מצטרף – כן ירבו המפגשים!

  3. מאת שחר‏:

    שמחתי לארח את כולכם בסדנא בטעם

להגיב על יונתן אדס לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *