גם אני רוצה חזה

קוראים לי יונתן ואני לא אוהב עוגות גבינה!
גבינה כן – עוגות גבינה לא (עוגיות גבינה קשות – כן).
חוץ מזה, שבועות אינו חג החלב, כמו שחנוכה אינו החג של רולדין.
לכן לא הייתה לי שום התלבטות והיה ברור שהמעשנה תידלק ויהיה בשר, אבל מכיוון שבכל זאת חג, שווה לעשות משהו שונה מהרגיל, אז החלטתי שהפעם בלי בקר.

הפשרתי מראש חצי חזה טלה גדול (חזה שלם של 2.750 ק"ג) – בגודל הזה יש מצב שזה כבר על גבול הכבש ובעצם מצדיק קיצוב אחר שבו יש הפרדה מראש בין הצלעות לבין הבטן עצמה. מכיוון שהעצמות ממילא היו קצרות מאוד והרוב היה בטן, הנחתי שטיפול אחיד וארוך יחסית בכל הנתח יהיה בסדר.
מרחתי את הנתח במשחה של:
1 כף כמון
1 כף פפריקה
1 כף שום גרוס
1 כפית מלח
1 כפית קינמון
1 כפית זנגביל
שמן זית
בדיוק כמו בפעם הקודמת והכנסתי למקרר למנוחת לילה.

הדלקתי את המעשנה על 110 מעלות, הוספתי שבבי אלון
שעה כשהצד עם השומן למטה ועוד חצי שעה כשהצד עם השומן למעלה, עד שזה נראה כך:

עטפתי בנייר קצבים וברדיד אלומיניום והחזרתי למעשנה לשעתיים נוספות עד שזה נראה כך:

החזרתי למעשנה בזהירות (כבר מתחיל להתפרק) לעוד חצי שעה ליצירת קראסט שנראה כך:

וכך נראה התוצר הסופי:

ואם חזה מסוג אחד, אז למה לא חזה מסוג שני?
2 חזות ברווז בלי שום תיבול, עשן משבבי אפרסק, בערך שעה וחצי כשהשומן כלפי מטה עד לחום פנימי של 68 מעלות פנימי – מתכון מנצח לא מחליפים

כשבן השש אמר "גם אני רוצה כזה", או שאולי הוא התכוון "גם אני רוצה חזה", ואכל בהנאה משניהם, ידעתי שהצלחתי.

תוך כדי עשיתי ניסיונות עם תפוחי אדמה ויש מצב שפיצחתי את הסוד של הכנת תפוחי אדמה במעשנה.
בפעם הבאה אתעד את התהליך ואפרט בליווי תמונות – יש למה לחכות 🙂
חג שמח!

פורסם בקטגוריה מתכונים, עישון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *