למה יום 0 אתם בטח שואלים?
כי היום אמנם יוצאים לדרך, אבל טכנית נגיע לאיסלנד רק מחר.
אין טיסות ישירות מישראל לאיסלנד ויש צורך לעצור ביעד ביניים כלשהו.
טיסה של בערך 4 שעות, המתנה של 4 שעות, עוד טיסה של בערך 4 שעות – סה"כ סביר.
יש מגוון אפשרויות של מחירים, יעדי עצירת ביניים וזמני המתנה, אבל יש ארצות שלא ממש בא לנו לעצור בהן גם בזמנים נורמליים ובטח ובטח שלא בתקופת הקורונה. גם לוותר על לילה שינה לפני הטיסה כבר לא מתאים לנו. אז שילמנו קצת יותר ובלבד שיהיה נוח במידה סבירה ובטוח עד כמה שאפשר.
שעון איסלנד הוא 3 שעות אחורה מישראל (שעון קיץ שלנו), אצלם אין שעון קיץ. את מה שהקרבה לקוטב עושה בכל מה שקשור ליום ולילה, שום שעון קיץ לא יכול לפתור 🙂
הטיסה לפרנקפורט הייתה בסה"כ בסדר בהתחשב בנסיבות: מטוס כמעט מלא, עטיית מסכות, סנדוויץ' בשקית… המזוודות שלנו מתוכננות להמשיך עד היעד באופן אוטומטי (אל דאגה הן גם עשו זאת), אבל אצלנו הקונקשיין לא אוטומטי. צריך ללכת וללכת, לתפוס רכבת קלה לטרמינל אחר (היעילות הגרמנית מספקת רכבות אוטומטיות ללא נהג (וגם שלטים למקלחות בשדה התעופה – רק אומר…)) ואז ללכת עוד. שדה התעופה די ריק והשער שאנחנו צריכים להמריא ממנו עדיין סגור (טוב יש עוד איזה 4 שעות), בעצם כמעט הכל סגור, אז ישבנו לאכול במקום היחיד שהיה פתוח, לאחר מכן התיישבנו לנוח בכיסאות לא רעים בכלל וחיכינו שהזמן יעבור.
כשעה לפני ההמראה שער היציאה היה באופן די חשוד עדיין סגור. השילוט ברור, אבל אנשים לשאול כמעט ואין ומצאנו את עצמנו אצים רצים לכל מיני מקומות.
בסופו של דבר נפתרה התעלומה, יש שער D26 עם כניסה במקום אחד אבל יש גם כניסה אליו ממקום אחר לגמרי. כניסה אחת לפני ש"נכנסים" לגרמניה ואחת אחרי ש"יוצאים" ממנה, אבל את זה לא אמרו מראש, לא בארץ ולא כשנחתנו וגם לא טרחו לכתוב בשום שלט. בשלב הבדיקה הביטחונית עם היעילות והיסודיות הגרמניים המוגזמים לגמרי התחלנו לקבל טלפונים מאיסלנדאייר ש"מחכים רק לנו"…
עלינו אחרונים אבל לא באיחור למטוס כמעט ריק והמראנו.
קצת לפני הנחיתה, הטייס מעדכן שנעבור מעל הר הגעש ונראה מה שלומו אבל הר הגעש נרדם (הלוואי עלינו) וראינו רק מעט לבה זוהרת.
נחתנו יותר מחצי שעה מוקדם מהצפוי כך שטכנית, רק טכנית, זכינו לעוד "יום באיסלנד".
23:30 ובניגוד לצפוי (דמדומים וזה) בחוץ חשוך לגמרי וגם שהלכנו לישון שעתיים מאוחר יותר היה חושך.
בשדה התעופה הבינלאומי של איסלנד (KEF) שנמצא ב-בקפלוויק (Keflavík) היה אמור לחכות לנו נהג מונית (הטבה חינם של Booking.com אחרי שהמלונות/אכסניות הוזמנו דרכם), אבל עקב ההקדמה בנחיתה, אנחנו חיכינו לו. הגיע נהג נמרץ וחייכן (שני שמות תואר שלא רלבנטיים אלינו בשעה זו, 3 לפנות בוקר שעות ישראל), ובזריזות, שלא לומר במהירות רבה הוא הסיע אותנו מרחק של כשעה (לו זה לקח פחות) עד למקום הלינה שלנו בפאתי רייקיאוויק. את הרכב השכור נקבל מחר בבוקר כשנהייה ערניים ובשעות העבודה של האיסלנדים.
את הקוד סודי לכניסה לבית קיבלנו מראש לנייד, כך שלא נזקקנו למעורבות אנשים, הורדנו וילונות כי מתישהו האור יחזור והופ לישון 🙂