אחד הספרים החשובים ביותר שאי פעם תקראו

קיצור תולדות האנושות / יובל נח הררי – הוצאת דביר 2011

כריכת הספר הכוללת טביעת כף יד ממערות שובה שבדרום צרפת ואת טביעת כף רגלו של ניל ארמסטרונג על הירח,צדה את עיני.
בגב הספר כתוב בין היתר:
"לפני מאה אלף שנים חיו בכדור הארץ לפחות שישה מינים שונים של אדם … לפני כשבעים אלף שנה התחולל שינוי מסתורי כלשהו בתודעתו של אחד ממיני האדם הללו – הומו סאפיינס – ודחף אותו להשתלט על העולם כולו."
מבחינתי לא היה צריך יותר בשביל להתחיל לקרוא בספר, אבל למי שזה לא מספיק, יש עוד:
"… מה בדיוק קרה להומו סאפיינס לפני שבעים אלף שנה שדחף אותו להשתלט על העולם? איך ולמה נעלמו כל יתר מיני האדם?"
ועוד:
* מתי המציאו את הכסף ואת האלים הגדולים, ומדוע?
* האם בני האדם נהיו מאושרים יותר לאורך ההיסטוריה?

התחלתי לקרוא את הספר לפני חודשיים והתחברתי אליו מהר מאוד. במערות שובה רציתי לבקר כשטיילתי באירופה לפני שנים רבות, אבל צרפת התגלתה כהרבה יותר גדולה מהצפוי וגם קצת פחות ידידותית ממדינות אחרות באירופה (ומאז המצב רק החמיר). את ניל ארמסטרונג אקשור לסיפור בסוף 🙂

את שיעורי ההיסטוריה בבית-הספר ממש לא אהבתי. הצירוף של תוכנית לימודים יבשה, חומרי לימוד משמימים ומורות ללא יכולת להפיח רוח חיים בנושא, היה קטלני.
הפילוסוף האמריקני סנטיאנה אמר "מי שאינו לומד מההיסטוריה נידון לחזור עליה". מהאופן שבו מלמדים היסטוריה את ילדי, ניכר כי משרד החינוך בהחלט מיישם אמרה זו – גם אם לא במתכוון – וכנראה שמצב מערכת החינוך גם הולך ומחמיר.

קיצור תולדות האנושות הוא כמובן ספר על היסטוריה אבל הוא מעניין. הוא סוקר את ציר הזמן של ההיסטוריה מתחילת היקום, דרך יצירת כדור הארץ, הופעת החיים על-פני כדור הארץ ועד להנדסה הגנטית של ימינו. הוא קושר יחד בצורה מעניינת את כל מה שקשור לאנושות: מדע, טכנולוגיה, פסיכולוגיה ועוד.
הספר מחולק לארבעה חלקים: המהפכה הלשונית, המהפכה החקלאית, עולם אחד – תרבות אחת והמהפכה המדעית.

הסקירה האובייקטיבית (ככל שאדם יכול להיות אובייקטיבי) של התהליכים והעובדות היא מרתקת, ויובל הררי מנסה להציג את העובדות כהווייתן מבלי להיות שיפוטי. התנהגות האדם לאורך ההיסטוריה לא תמיד מחמיאה ולפעמים אפילו מזעזעת, אבל צריך לזכור שאמות המידה והמוסר של היום אינן בהכרח רלוונטיות לעבר וגם שאנחנו יצירי הטבע, ושהתרבות הינה רק עטיפה שלא מסתירה בהכרח את המקורות שלנו.
גם נושאים קדושים (למשל דת ואמונה) זוכים לניתוח חד וטוב שכך. אין ניסיון לשחוט פרות קדושות אבל מאידך גם אין ניסיון לקדש שום דבר.

הטיול המשפחתי לארה"ב בקיץ קטע את הקריאה שלי בספר ולמרות שנשאתי אותו איתי, לא קראתי בו יותר ממספר עמודים אבל כשמצאתי את עצמי עומד עם ילדי במוזיאון להיסטוריה של הטבע בניו-יורק מול שחזורי ראשים של מיני האדם האחרים שנכחדו, יכולתי לספר להם על מה מדובר ולהצית את דמיונם.
   כשביקרנו במוזיאון התעופה והחלל בוושינגטון וראינו את חליפות החלל של האסטרונאוטים שהלכו על הירח ונגענו באבן שהם הביאו משם, שוב התחברנו לספר


כך גם במוזיאון המדע בפילדלפיה כשנגענו במטאור מחומר שעתיק יותר מכדור הארץ.

.אחרי שחזרנו, באותו שבוע שבו נפטר ניל ארמסרטונג בגיל 82, סיימתי לקרוא את הספר

מומלץ ביותר.

יובל נח הררי מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. אם ההרצאות שלו טובות כמו הכתיבה שלו אז הייתי שמח מאוד לשמוע אותו.