פחמים, עצים ועדכונים

עצי ההסקה לקמין שנותרו לי משנה שעברה הם בעיקר חתיכות ענק של ברוש שמאפשרות לללכת לישון בנחת ולהיות בטוחים שבבוקר הקמין עדיין יהיה דולק. אבל חוץ מהגודל הבעייתי, ברוש לא מתאים לעישון ולכן הזמנתי וקיבלתי משלוח של עצי פקאן – גם גזעים מבוקעים גדולים לקמין וגם ענפים קטנים למעשנה.
לא ידעתי זאת קודם לכן אבל מסתבר שפקאן הוא סוג של היקורי, ואכן העשן שלו ארומתי למדי ודומה למה שמופק מהצ'אנקים של ההיקורי שבהם השתמשתי עד עכשיו לעישון של צלעות.
ראשית בדקתי את עשן הפקאן על הבייקון תוצרת בית ועל בייבי ריבס ויצא מצוין.

בנושא הפחמים טרם הגעתי למנוחה ואל הנחלה. כששואלים אותי איפה אני קונה פחמים, אין לי עדיין תשובה ברורה ואני מתקשה להמליץ, לכן שמחתי מאוד כשפנו אלי מחברת THE REAL CHARCOAL וביקשו שאבדוק את הפחמים שלהם, כבר משיחת הטלפון הבנתי שמבחינתי יש להם מספר יתרונות ברורים בכל הקשור לאריזה, ובנוגע לפחמים עצמם – צריך לבדוק 🙂

ראשית, הפחמים מגיעים בשקים של 10 ק"ג שזה מבחינתי גודל אופטימלי. שק של 20 ק"ג הוא גדול מדי ולא נוח לשינוע עבורי ושקים של 2 ק"ג הם בדיחה.
שנית, הפחמים מגיעים באריזות אטומות ונקיות ואפשר לשנע אותם מבלי להחליף צבע עור ולהזדקק להחלפת בגדים ולמקלחת.
זה אולי נשמע קטנוני, אבל אחרי שינוע 3 שקי פחם של 20 ק"ג כל אחד (שק סינטטי ארוג) בבגאז' של האוטו, הייתי צריך לשאוב את הבגאז', לטאטא את השביל לבית, להתקלח ולהשליך את הבגדים לכביסה וגם לשלוח גם את הבן להתקלח. בנוסף, כל פעם שנוגעים בשק היד הופכת לשחורה – לא כיף.
גם כאן השק סיננטי אבל הוא באיכות גבוהה מאוד והוא נקי! בתוך השק הפחם ארוז בשקית פוליאתילן אטומה. חוץ מזה עיצוב השק יפהפה (טוב לשיווק) אבל לא משמעותי מבחינתי.
     

ואשר לפחמים עצמם, בדיוק כמו בתמונות השיווקיות, כך גם במציאות. כשפותחים את השקית הפנימית מתגלים ענפים של פחם בגודל אחיד יחסית. אני תוהה האם באמת תמה ההתמודדות עם גושי פחם הנעים בגודלם בין כדור פינג-פונג לכדוריד? זה רק השק הראשון – ימים יגידו.

סידרתי יפה 6-7 חתיכות פחם בתוך ארובת ההדלקה, שפכתי קצת שמן בישול מלמעלה, הכנסתי חתיכות של תבניות ביצים וגלילי מגבות נייר מלמטה והדלקתי. שלא כמו פחמי קברצ'ו בלנקו שקשה להדליק אותם, ההדלקה של הפחמים האלה קלה, כמו פחמי הדרים.
 

היתרון בחתיכות פחם בגודל אחיד הוא כמו היתרון בפחם דחוס – הדלקה אחידה ובעירה אחידה ואפשר היה לעבוד די מהר לשלב העישון.
    
תפריט העישון כלל כרעי עוף – נתח שלא נגעתי בו כמעט מאז הניסיונות הראשונים עם המעשנה הקודמת (שנמכרה בהצלחה בסופ"ש) חזה הודו בשביל הפסטרמה השבועית לסנדוויצ'ים, ועצם שפונדרה אחת שתמשיך את דרכה עטופה בתנור אחרי שעתיים עישון. לקבלת עשן השתמשתי בענף פקאן.
הפקאן היה מצוין לשפונדרה (כמו לריבס) אבל נתן לעוף ולהודו טעם מריר מדי. צריך לנסות ענפי הדרים לעופות או לחזור לשבבי עץ אשור.

התחושה שלי לגבי הפחם, וזו רק תחושה משימוש ראשון ובטח לא מסקנה מבדיקה מדעית, היא שהבעירה שלו אחידה. כלומר שנוצר חום אחיד לאורך משך הבעירה ואפשר בקלות להוסיף עוד "ענף פחם" כשצריך לשמור על טמפרטורה לאורך זמן ארוך יותר או להעלות טמפרטורה, וזאת מבלי לגרום לתנודות טמפרטורה קיצוניות ובלתי-רצויות.

 

פורסם בקטגוריה עישון, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות בנושא פחמים, עצים ועדכונים

להגיב על פביאן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *