ארזנו, אכלנו ונפרדנו לשלום מהמלון הקטן שלנו בעוד כליי התחבורה של השכן מלחך עשב בחנייה.
יצאנו לדרך מדבין לכיוון שירוקה לקה (Shiroka Laka) כפר קטן וציורי בהרי הרודופי.
קטן, קטן אבל משמעותי למדי ועתיר היסטוריה. ראשית האדריכלות שם ייחודית, בתים לבנים שתלויים על צלע ההר וביניהם כביש אבנים תלול.
במרכז הכפר אנדרטת זיכרון למטרופוליט סטפן – ראש הכנסייה בתקופת מלחמת העולם השניה שפעל נגד גירוש היהודים ועל כך הוצבה במקום לוחית הנצחה מטעם יד ושם לאות על כך שהוכר כחסיד אומות העולם.
הכפרים הקטנים האלה מאופיינים בשילוב של ישן (אפילו ישן מאוד וחדש)
משם המשכנו בדרכנו עוד כשעה וחצי ועברנו בדרך עוד מפגש עם שלג ואתר סקי פעיל בדרך אל הגשרים המופלאים (Chudnite mostove) – גשרי אבן טבעיים אשר יוצרים מחזה מרהיב.
הדרך לשם תלולה ומלאה בורות מה שמהווה אתגר נהיגה לא פשוט הן בדרך לשם והן בחזור. למעלה הנופים מרהיבים, וכיוון שהרעב התעורר התיישבנו לאכול משהו ב"מזנון" (אין שם אחר למרות שגם השם הזה לא ממש משקף את העניין). מספר בולגרים שמתפעלים דוכן מזכרות ומטבח קטן באמצע שום מקום. אכלנו מרק עוף, מרק שעועית, ציפס עם גבינה מעל וכוס קפה – 8 לבה. בארץ רק להדליק את התנור היה עולה יותר.
כשחזרנו וטיפסנו אל המכונית היו שם עוד מספר זקנות עם דוכני מפות, דבש וריבה שהתאכזבו מהעדר הרצון שלנו לרכוש מהן משהו. לא שלא רצינו, פשוט לא היה יפה. משם למנזר בצ'קובו (Bachkovo) שקצת דומה למנזר רילה אך פחות מרשים, וגם נמצא בשיפוצים. עוד הבדל מהותי בין שני המנזרים הוא במזג האוויר, ברילה היה קפוא ואילו כאן נעים. יש פה לא מעט נזירים שמסתובבים בשטח, אחד מהם התלהב מתומר ורץ לחדרו כדי להביא ממתק ולזרוק לו מהקומה השניה. סה"כ סיבוב קצר וממצה.
ממשיכים לפלובדיב. הגענו למלון Landmark Creek שנמצא בקצהו של פארק חתירה והנוף ממנו יפהפה. הוא אמנם מחוץ לעיר אבל במרחק נסיעה של רבע שעה בלבד. בקבלה קידמו את פנינו עם עוגיית שוקולד צ'יפס גדולה לכל אחד, ועם כוסית של תה/מיץ חם ומתוק. החדרים ענקיים ונעימים, ואין ספק שמדובר במלון המהודר ביותר ששהינו בו עד כה בטיול.
התמקמנו והחלטנו לצאת קודם כל לסיבוב קניות קטן ב-Metro שנמצא לא רחוק מהמלון. גילינו סופרמרקט ענק, מעין הכלאה בין הום-סנטר לחצי-חינם אבל ענק ממש, מרווח מאוד וכמעט ריק. המטרה הראשונה מזוודה נוספת וחוץ מזה כל מיני דברים – המחירים נעים בין 1/4 ל-1/2 מהמחירים בארץ. משם המשכנו אל פלובדיב לחפש ארוחת ערב. נסיונותינו הראשונים להתמצא ולחנות נחלו כישלון. העיר מסובכת ומפותלת ו-Google Maps לא בהכרח מצליח למצוא את דרכו בה. לבסוף מצאנו את עצמנו עם האוטו ברחובות הקטנים והצרים של העיר העתיקה, מתקרבים באופן תמוה למיקום המסעדה שבחרנו מראש. מצאנו חתיכת מדרכה שלא היה נראה בסביבתה שילוט שנוגע לאזהרות חניה, ושמנו נפשינו בכפנו. יצאנו לחפש את המסעדה. כיוון שכבר די מאוחר החנויות סגורות אבל הכל נראה נעים ומרווח במדרחוב, ובמרכזו אצטדיון עתיק שכמו משולב בהווי החיים שסביבו. בליבו של רחוב הנמצא בשיפוצים (מוטיב חוזר היום) מצאנו את Smokini. מסעדה נעימה, מלצרים חביבים דוברי אנגלית, ואוכל מצויין. חזה עוף ברוטב תאנים וגבינת ברי מומסת מעל היתה מנה מושלמת כמו גם קינוח של גלידת נוגת ותאנים.
חזרנו למלון ונרדמנו די מהר אחרי יום ארוך.