אחרי ארוחת הבוקר יצאתי יחד עם אלון לבית קפה מומלץ בקרבת מקום, אם תסתכלו על המדרכות בעיר תוכלו להבחין מדי פעם בשילוט המציין שהחנות היא חנות ראויה לציון, כלומר עונה על מספר תנאים שהראשון שבהם הוא שהחנות קיימת לפחות 75 שנה, לבית הקפה Escriba שבחרנו היה כמובן שלט מתאים. האספרסו היה מצוין וגם העוגות שלא טעמנו נראו מזמינות.
התייצבנו לסדנת בישול של אוכל ספרדי. את הסדנה העביר שף בשם סטפנו שהיה דווקא איטלקי. הסדנה נפתחה בביקור בשוק לה בוקריה הסמוך. מסבר שהוא לא רק הגדול ביותר בברצלונה, בקטלוניה ובספרד כולה, אלא אף אחד מ-10 שווקי האוכל הגדולים בעולם.
כשביקרנו בשוק אתמול קנינו מאחד ממוכרי הגבינות גבינה עזת טעם וריח במיוחד בשם "אוף" 
המוכר הסביר שכשמריחים את הגבינה, אומרים… "אוף" – למי שתוהה – המוכר צדק.
אחרי קניית המצרכים בשוק, חזרנו למטבח וקיבלנו הדרכה מפורטת ביותר על המנות שאותן נכין.
לאחר התדרוך התחלנו בעבודה, שיתוף פעולה מעניין בין שמונה
זרים מרחבי העולם בניצוחו של סטפנו ובליווי יין.
גספאצ'ו – מרק קר מחבל אנדלוסיה
לחם עם עגבניות – נשמע סתם אבל טעים להפליא כשהמצרכים טובים
חביתת תפוחי אדמה ספרדית
פאייה פירות ים
ולקינוח קרמה קטלנה
יצאנו מרוצים ושבעים (ארוחה מפסקת? או שלא?)
בזמן הזה הילה, שירה ותומר טיילו ברמבלס, בנמל, שטו בספינה וביקרו בקניון שבו תומר זכה בארוחה לטעמו.
נפגשנו בדירה למנוחת אחר הצהריים ואחר כך יצאנו לחדר הבריחה Barcelocked שהזמנו מהארץ. היה ברור לנו כבר משלב תכנון הטיול שנבקר במהלכו מספר מסוים של חדרי בריחה, בדיוק כפי שעשינו בקפריסין. כל שנותר לנו להחליט לגביו הוא כמה חדרים ואיזה, משימה כיפית בפני עצמה. כפי שמקובל החלטנו להתייעץ בחכמת ההמונים, אבל למרות שקבוצת חדרי הבריחה בישראל בפייסבוק מנתה קרוב ל-20,000 איש בשלב התכנון (ועכשיו כבר יותר), מספר הביקורות על חדרים בברצלונה היה קטן ביותר ועל חדרים בערים אחרות בספרד, הס מלדבר. לכן פניתי לחפש את ההמונים המקומיים, משימה מעניינת בהתחשב בכך שאני אמנם יכול לקרוא ספרדית שוטף, אבל מבין מעט מאוד ממה שאני קורא, אלא אם מדובר באוכל 🙂 בסופו של דבר מצאתי ארבעה צעירים (שתי בנות ושני בנים) הבודקים בצורה מסודרת חדרים בעיקר בצפון ספרד ומתעדים את חוויותיהם באתר לא רע בכלל (אם כי בספרדית).
אז קבלו את Room Escapers עם ביקורות אישיות של הצוות ליותר מ-40 חדרים, ציונים בסקלה של 1-5 עבור 4 קטגוריות: תמה, אווירה, מקוריות ודרגת קושי, ובנוסף דירוג מסכם ב-5 רמות מ"יצירת אמנות", דרך "חובה", "מומלץ", "משעשע" ו"חבל על הכסף".
פניתי אליהם והם התנצלו שהאנגלית שלהם לא מספיק טובה כדי שהאתר יהיה באנגלית אבל התנדבו לעזור לנו בהמלצות. הצגנו את דרישותינו, חדרים ברמת קושי גבוהה אך לא מפחידים, למרות שהזאטוט גיבור אמיתי – לא צריך להגזים, "יצירת אמנות" או "חובה" בלבד, וכמובן כאלה שניתן לעשותם בלי לדעת ספרדית.
די מהר קיבלנו רשימת המלצות וטיפים והבטחה לסייע בכל שרק נבקש.
השלבים הבאים כללו פנייה לחדרים עצמם כדי לוודא שאפשר לבקר עם זאטוט ולהסתדר בלי לדעת ספרדית (למעוניינים, בחלק מהחדרים חובה לדעת ספרדית!), הזמנה ותשלום מראש (ככה מקובל בספרד).
משיקולי נוחות (קרבה למלון :-)) החדר הראשון שבחרנו לעשות (בברצלונה) הוא דווקא חדש יחסית והם טרם ביקרו בו, אך שמעו עליו דברים טובים – Barcelocked. המחיר לארבעה הוא 79 יורו (בקצה העליון של סקלת המחירים במושגים של ספרד).
את החדר מצאנו די בקלות, קיבל את פנינו בחור חביב בשם ג'ורדי שדיבר אנגלית טובה ולא התפלא בכלל שאנחנו מישראל, אנחנו נחשבים כמעצמה בתחום חדרי הבריחה (ספורט לאומי הוא קרא לזה).
השירותים נמצאים בתוך החדר – חידוש מעניין, וגם ניתן ואפילו רצוי להכניס לחדר את התיקים/טלפונים וכו'. התדרוך ברור ולא מעיק, והמטרה שלנו היא לגלות את התוכניות של הסגרדה פמילייה שג'ורג' אורוול גנב מגאודי.
אנחנו קצת התאכזבנו מהחדר, הוא לא זרם לנו טוב. חדר לינארי ברובו (אולי אפילו כולו) מה שעלול לגרום לשעמום אצל חלק מהמשתתפים. לרוע מזלנו לזאטוט נמאס די מהר (עייפות מצטברת) ולכן הוא יצא יחד עם הילה החוצה אז נשארנו שלושה.
בזבזנו זמן על משהו שפתרנו אבל לא הבנו שפתרנו כי קבוצה בבוקר קצת הרסה פריט מסוים ושיטת התקשורת עם המפעיל לא ממש עזרה להתגבר על כך.
הצלחתי לפתוח בעזרת מפתח שמצאנו, משהו שבכלל לא היה רלוונטי ולכן נזקקנו להנחיה איפה כן צריך להשתמש במפתח (ג'ורדי היה מופתע מאוד).
נזקקנו ליותר רמזים ממה שאנחנו רגילים אבל בכל זאת הצלחנו לצאת כשתי דקות לפני הזמן, עצבניים ומתוסכלים יותר ממה שצריכים להיות בסוף חדר ועם חוסר בתחושת סיפוק למרות שהצלחנו במשימה.
רמת האבזור והגימור סבירה, התפאורה לא מדהימה, די חשוך, החידות לא היו קשות במיוחד אבל יש הרבה מהן, בקיצור חדר לא רע אבל גם לא טוב.
ניסינו להיכנס לטאפס בר El Xampanyet (המאוזכר בצלה של הרוח) אבל היה צפוף מדי אז המשכנו לטאפס בר/מסעדה Bilbao Berria שבו הזמנו מקום מהארץ, שוב עברנו ליד הכניסה לעיר העתיקה ותומר זכה בגלידה
והתיישבנו לארוחת פינצ'וס.
מדובר על שולחנות בר ועליהם מגשים עם תצוגה מרהיבה של מנות קטנות על פרוסות לחם (למעט הקינוחים שהם ללא לחם) ובכל פרוסה שיפוד. לוקחים לצלחת מה שרוצים ומניחים את השיפודים בכלי מרכזי. המחיר זהה לכל שיפוד, אז בסוף סופרים את השיפודים.
התצוגה מרהיבה גם אם זה לא כל כך מתבטא בתמונות ומרוב ששקענו בעניין גם הפסקנו לצלם את אחת החוויות הקולינריות היותר טובות שחווינו אי פעם שלוותה בקנקן סנגריה.
המחיר ל-5 (תומר נהנה מאוד מכריכוני הסלמון המעושן) 75 יורו כולל הכל.
