ההפתעה השנייה

מכיוון שזיכרון טעם ההמבורגרים של ארה"ב התפוגג מזמן, החלטנו שהגיע הזמן לבדוק את ההפתעה השנייה מתוך השלוש שנחתה באזורנו. בחול המועד של סוכות כחלק מחגיגות יום ההולדת של אלון שמנו פעמינו לאגאדיר בצהריים ללא הזמנה מוקדמת.
מעולם לא אכלתי בסניף כלשהו של אגאדיר כך שאין לי בסיס להשוואה, המקום נראה בסדר, חדש ונקי. הצוות צעיר, נמרץ ויעיל.
img_8531
מתוך התפריט שאינו מסובך במיוחד בחרנו כל אחד לפי טעמו ורצונותיו.

המבורגר טוב אמור להיות יותר מאשר סך כל מרכיביו, המינון הנכון של המרכיבים ושילובי הטעמים והמרקמים אמורים ליצור יחד חוויה קולינרית שקשה לך להפסיק לנגוס בה ולכן בחרתי לא להרכיב לעצמי את ההמבורגר האולטימטיבי שלי מתוך מגוון התוספות שבתפריט אלא ללכת על המלצת הבית ובחרתי ב:
דיאנא בקר וטלה 250 גר' – איולי, עגבניות, בצל ירוק ולימון כבוש…56 ש"ח
img_8534

אשתי רצתה משהו קליל יותר ובחרה ב:
סלט קיסר עם עוף…51 ש"ח
img_8541

הבת התקשתה להחליט ורצתה לטעום מהכל אז ממש התבקש לקחת:
בייבי אגאדיר – שלישיית מיני בורגר עם תוספות שונות…63 ש"ח
img_8538

והבן רצה את הדבר הבסיסי:
ג'וניור 160 גר'…43 ש"ח
img_8533

מכיוון שהמנות מגיעות ללא תוספת המלצרית המליצה שניקח צ'יפס אחד גדול, אז לקחנו.
img_8542

הג'וניור הבסיסי היה טעים ועשה את עבודתו.
סלט הקיסר היה טעים (מספרים שהעוף הושרה ביוגורט), כמות החסה נדיבה ביותר, כמות העוף הרבה פחות, לא בדיוק מנה שיכולה להשביע.
בייבי אגאדיר התבררו כאחד עם פטריות, אחד עם בצל ואחד עם גוואקמולי, הכמות הכוללת יפה, חוסר האחידות באיכות מכאיב – הבצל בהמבורגר יכול להיות עסיסי ומתקתק, הוא יכול להיות מטוגן בבלילה פריכה, הוא יכול להיות חי ופרוס דק, יש המון אפשרויות, אז למה לבחור בבצל יבשושי, מריר וקצת שרוף?
המבורגר הפטריות היה בסדר, המבורגר הגוואקמולי היה נפלא והתחשק לנגוס בו עוד ועוד.
ולדיאנא, שאלו אותי איך אני רוצה את ההמבורגר שלי, ביקשתי מדיום-וול, קיבלתי מדיום-רר – אז למה לשאול? כמובן שהחזרתי והניסיון השני היה יותר לעניין.
היה ברור שיש הבדל בין הבשר של המבורגר הבקר הרגיל לבין זה של הדיאנא, אבל אם לא היינו קוראים בתפריט, לא היינו מנחשים שמדובר בתוספת טלה, אולי היינו מייחסים את זה רק לתיבול.
לזכותה של המלצרית היא הזהירה שהאיולי "קצת" חריף ולכן הוא הגיע בצד – מזל ענק שכן הוא היה חריף מאוד. הלימון הכבוש טעים אבל חזק ודומיננטי מאוד, הבצל הירוק קצת לא במקום ולא רק שהטעמים לא התחברו יחד לשום דבר מיוחד, הם פשוט לא התחברו – מאכזב.

הצ'יפס היה פשוט מגעיל, מהזן הדק והתעשייתי של רשתות ה"המבורגרים" שאני לא מזכיר את שמם.
רובו נשאר ולא נאכל כלל.

לסיכום: יש למקום פוטנציאל כי בשר הבקר הבסיסי בסדר, נראה שחסרה יד מכוונת שתדאג לשדך לו את המרכיבים הנכונים והאיכותיים במינון המתאים, על מנת להוציא מגוון מנות שיהיו אחידות ברמתן ומגוונות בטעמן.

אם הייתי רוצה רק המבורגר נטו, הייתי הולך פחות ממאה מטר הצידה, נכנס לפיטר הומל (ההפתעה הראשונה) ומבקש מסרגי שיטחן לי המבורגר. כמה דקות על מחבת ברזל חמה, קמצוץ פלפל שחור גרוס והטעם גן עדן. בלי צורך בתוספות 🙂

פורסם בקטגוריה מסעדות, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *