הבריחה הכפולה

ברוח התחביב המשפחתי החדש של חדרי בריחה, חשבנו שאולי קודם כל כדאי לנסות לברוח מהארץ בפסח. יש לנו כבר ניסיון של 6 חדרי בריחה באמתחתנו, והאמת גם ניסיון מסוים בלא להיות כאן בליל-הסדר (צפון איטליה לפני שנה, והולנד לפני 5 שנים).
כל תוכנית בריחה טובה מחייבת תכנון מראש, וגם הפעם השקענו זמן ומחשבה ובחרנו בקפריסין – מיקום קרוב, נוח, מכניס אורחים, הרבה יותר זול מאילת, ולמעט שיגעון הנהיגה בצד ההפוך של הכביש הכל סבבה.
בחרנו בפרוטארס, למי שלא מתמצא, עיירה קטנה כ-10 דקות צפונית לאיה נאפה, כמובן שהזמנו גם חדר בריחה (רק 5 דקות הליכה מהמלון), אמנם בחשש מסוים כי עד היום לא לקחנו איתנו את הזאטוט (4 וחצי), אבל מבחינת בעלי החדר לא הייתה בעיה וסיכמנו שבמקרה הגי גרוע אמא תנטוש יחד איתו (מה שהתברר בסופו של דבר כלא נחוץ כלל). החדרים, 3 במספר, שייכים לחברת Room Escape (נכון, גם זה הפוך) ומדורגים כדרגות קושי 4, 4.5 ו-5, כמובן שבחרנו ב-5 (צריכים אתגר, לא?) והתמה שלו להימלט מבונקר בתקופת המלחמה הקרה.
בדרך לחדר נתקלנו בעוד משהו הפוך 🙂
IMG_5866 M
מנהלה
מאוד קל למצוא את המקום, השילוט בולט לעין. הכניסה מרווחת ונקייה, לובי ההמתנה נוח, יפה ומאובזר, השירותים יפים ונקיים, יש לוקרים לשמירת חפצים. ניתן לשלם בעת ההזמנה או לאחר המשחק.
יש משחק כל שעה ולאחריו חצי שעה הפסקה, כך שהסיכוי להיתקן בקבוצה הקודמת או הבאה אפסי.
המחירים דומים לארץ.
IMG_6001 Mהכנה למשחק
בחור חביב בשם דימיטריוס הציג את עצמו באנגלית טובה עם שמץ מבטא מקומי, I will be your game-master הוא אמר, לא סתם "מפעיל" אלא תפקיד בעל משמעות, וכמו שכבר למדנו ל"מפעיל" עשוי או עלול להיות תפקיד מכריע בהצלחת החוויה.
מעבר להוראות הרגילות שאנו כבר מכירים נתקלנו במשהו חדש: ניתן לבקש רמז פעם ב-10 דקות בלבד. כלומר ברגע שביקשת רמז, תקבל אותו ותתחיל ספירה של 10 דקות לאחור עד שתוכל לבקש עוד אחד.
הרמז, כשמו כן הוא, רמז בלבד, והוא מוגדר מראש – מקבלים אותו על כרטיסייה דרך חריץ בקיר שנועד לכך. האפשרות שהמפעיל יגלה לך משהו, יבלבל אותך או שלא תבין אותו קטנה באופן משמעותי מכל מה שהכרנו עד היום.

המשחק
נכנסנו לחדר וקדימה לדרך, החדר מעוצב יפה, מאובזר כהלכה ובנוי היטב. מבלי לעשות ספויילרים יש בו משהו מיוחד ברמה העקרונית שטרם נתקלנו בו באף חדר אחר.
בשלב מסוים נזקקנו לרמז, מסתבר שנתקענו קצת על שטות גמורה.
בשלב הרבה יותר מתקדם מצאנו את עצמנו נאבקים בסוג של פאזל שדרש מיומנות בלתי-שגרתית באצבעות – ביקשנו את הרמז השני שלנו פשוט כדי לחסוך את ההתעסקות המיותרת.
בסוף, כשעברנו עם דימיטריוס על החדר, הוא הסביר באופן עקרוני איך עושים את הפאזל אך הודה שגם הוא לא ממש מצליח להתמודד איתו.
סיימנו תוך 51:26 דקות מבלי לשכוח להקדיש תשומת לב לזאטוט שרוב הזמן העסיק את עצמו עם הטאבלט.
דימיטריוס מאוד התפעל מאיתנו, במיוחד מההתמודדות הטובה שלנו עם החלקים הבאמת קשים של החדר.

סיכום
החדר באמת די קשה, בהחלט מעניין וגם דורש שיתוף פעולה טוב בין השחקנים, והכי חשוב – אפשר לצרף את הזאטוט לתחביב המשפחתי!
20160424_115623 M

פורסם בקטגוריה בחו"ל, חדרי בריחה, משפחה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *