הבטחתי ולא קיאנטי

ביקשנו לעצמנו מסעדה איטלקית קרובה כדי לחגוג יום-הולדת.
דעותנו על גו'יה חלוקות ולכן החלטנו לנסות את קיאנטי ברעננה – גם לא רחוק וגם יש חנייה.

יש מקומות בחוץ אבל אנחנו העדפנו בפנים.
הפתעה, מרווח מאוד, יש מקום לעגלת תינוק ליד השולחן ואם לשולחן ליד גם הייתה עגלה, אז גם היה נשאר מקום. העיצוב נעים, הכיסאות נוחים והמלצרים נחמדים, עד כאן הכל טוב.

להורים מנת פתיחה ומנה עיקרית ולילדים מנה עיקרית, המלצרית הבינה לבד להגיש את העיקריות של הילדים יחד עם מנות הפתיחה של המבוגרים – יפה.
האוכל גם הגיע די מהר אבל המסעדה ממש לא הייתה מלאה אז זו לא ממש חוכמה.
ומה בחרנו?

פתיחה
קרפאצ'יו סלמון נורווגי – הפרזנטציה ציורית מאוד אבל הסלמון היה כ"כ דק שבקושי היה אפשר לטעום אותו ויש לי ספקות לגבי היותו נורווגי ובדיוק מאיזה סוג נתח הוא נוצר. סלט קלאמרי מהפלנצ'ה (ממנות היום) – מנה שכל אחד ממרכיביה טעים והם גם מתחברים טוב יחד.
עיקריות
רביולי ארבע גבינות עם רוטב שמנת ופטריות – מוצלח מאוד
מלנזנה פורמאג'י  – גלילות חצילים מטוגנים בציפוי פריך במילוי פלפלים קלויים וארבעה סוגי גבינות, ברוטב רוזה ומוצרלה – פוטנציאל גדול שהוחמץ בגלל טיפול לא נכון בחצילים. הציפוי הפריך מצוין ונדבק היטב לחציל, המילוי עשיר טעמים וגם הרוטב מצוין אבל החצילים היו קשים לחיתוך בסכין וכמעט בלתי אפשריים לחיתוך בשיניים – אכזבה.
פטוצי'ני פרוטי דה מארה – שרימפס, קלמרי, מולים, פלפלים, כרישה, עגבניות, שום ונגיעת שמנת – הפסטה עצמה טובה, כמות פירות הים מועטה, 2 המולים היו צמיגיים מאוד והרוטב סתמי לחלוטין.
שרימפס ברוטב חמאה ושום, לימון, ריחן ונגיעת פסטיס – בתוספת בטטה צלויה ופירה
המלצרית הציעה לוותר על הפסטיס לטובת הנוער והדבר לא גרע מן המנה שהייתה טובה בהחלט.
תומר בעגלה היה מאוד מבסוט מהפירה והבטטה.
סיכום שלי
אני מעדיף מסעדה שכל האוכל בה סביר מאשר מסעדה שהניחוש איזו מנה תהייה טובה היא סוג של רולטה.
שורה תחתונה – יותר טוב מספגטים אבל לא משהו.
גם כאן כנראה ש"דעותנו" חלוקות 🙂

סיכום של אלון

6 מנות ופעמיים שתייה – 360 ש"ח ואפשר להוסיף טיפ בכרטיס אשראי.